שייקה אופיר היה מהשחקנים, הבמאים והקומיקאים החשובים והמוכשרים ביותר שפעלו בישראל במאה העשרים, החל מימיה הראשונים של להקת הצ'יזבטרון, דרך עולם הפנטומימה, המערכונים ועד לסרטי הקולנוע הרבים בהם לקח חלק, כשהוא מפליא לשחק דמויות מגוונות.

שייקה אופיר נולד בשם ישעיהו גולדשטיין למשפחה מסורתית בירושלים, סמוך לשכונת מאה שערים. הוא למד יידיש בביתו ושלט בערבית ובלאדינו, אותן למד בסביבת מגוריו. בגיל 14 הוא החליט להצטרף לפלמ"ח והצליח להתגייס כיוון שזייף את גילו. בעת שירותו הוא התנדב לפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח, אבל הודח ממספר קורסים בשל בעיות משמעת. בפלמ"ח הוא הכיר את דן בן-אמוץ וכשהשתחרר מן הפלמ"ח ב-1946, התקבל לתיאטרון "האהל". כשפרצה מלחמת העצמאות, גויס אופיר ושירת כמלווה שיירות עד שנקרא להצטרף ללהקת ה"צ'יזבטרון". במהרה הפך לאחד מכוכביה הגדולים, יחד עם נעמי פולני. 

לאחר השחרור מהצ'יזבטרון נסע שייקה אופיר ב-1950 לפריז, שם למד פנטומימה ואף הופיע עם הפנטומימאי מרסל מרסו. הוא נחשב לפנטומימאי ברמה עולמית ובשנת 1952 חזר לישראל והקים את "תיאטרון פנטומימה", שפעל כשנתיים בחסות תיאטרון 'הקאמרי'.

ב-1956 השתתף אופיר לראשונה בשני סרטי קולנוע: האחד "באין מולדת", לצידה של שושנה דמארי, הסרט הראשון שצולם בצבע בארץ, ובקומדיה נוספת בשם "המונית" שהיתה הקומדיה המסחרית הראשונה. לאחר מכן טס שייקה אופיר עם משפחתו לארה"ב, שם הופיע עם מרלן דיטריך, החליף את סמי דייוויס ג'וניור בהופעה באו"ם והעלה מופע יחיד בברודוויי.

בתחילת שנות השישים חזר אופיר לארץ והחל להעלות מופעי בידור בהם שילב מערכונים, פנטומימה וכשרון חיקוי משובח. בין המערכונים שכתב והעלה ניתן למנות את 'שיעור באנגלית' (בבי"ס ערבי מסביר המורה בשיעור אנגלית מי זה המלט: "ברינס, יעני איבן מאלכ", או למשל, ''פיוצ'ר, יעני בוקרא בעד בוקרא"), 'בית הספר לגנבים', 'החזרה' ("יופי נחמה") ומערכונים רבים נוספים. מטבעות לשון שטבע אופיר היו 'החקולטה לפקלאות', 'הפילמורת התזהרמונית', 'זרח מפרחוני', 'חצי גום ערוף', 'עין חצי צוכה-חצי בוחקת' ורבים אחרים.

בשנת 1964 ביים שייקה אופיר את התכנית הראשונה של הגשש החיוור, 'שמחת זקנתי', וב-1966 את תכניתם השניה, 'תכנית ד'. מתכניות אלה ניתן לציין את המערכונים 'כלא שש', 'פלפילו' (מערכון-שיר המבוסס על שירו של פריד אל-אטרש), 'כותב הבקשות', 'הדייגים' ו'תיבת הדואר' ("הוא אוסף בולים!").

לאורך שנות השישים והשבעים השתתף שייקה אופיר בסרטים רבים, מרביתם שוברי קופות בתקופתם, בהם ניתן למנות את 'חור בלבנה', 'דליה והמלחים', 'שמונה בעקבות אחד', 'ארבינקא', 'תעלת בלאומילך', 'שוד הטלפונים הגדול', 'אבו אל-בנאת', 'מבצע יונתן' ואחרים.

בעקבות תפקידיו כשוטר תמים, שלומיאל וחסר-שם בסרטיו של אפרים קישון 'ארבינקא' ו'תעלת בלאומילך', כתב קישון את התסריט של הסרט 'השוטר אזולאי' במיוחד עבור שייקה אופיר. הסרט זכה להצלחה בקופות ולשבחי הביקורת, היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר, בפרס הבמאי בפסטיבל מונטה-קרלו, בפרס הסרט הזר בפסטיבל הסרטים של ברצלונה, ובפרס השופטים באטלנטה.

בתחילת שנות השמונים דעכה הקריירה של שייקה אופיר והוא מיעט להשתתף בסרטים, אך זכורה לטובה באותה התקופה סדרת הטלוויזיה 'סאלם ותעלם' בה הוא לימד את השפה הערבית.

שייקה אופיר היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה היתה הזמרת אוהלה הלוי, חברתו ללהקת הצ'יזבטרון ובתו של מייסד תיאטרון "האהל", משה הלוי. על בנו אלעד מנישואים אלה נכתב השיר 'אלעד ירד אל הירדן', ששרה להקת פיקוד הדרום עם הסולנית אביבה אבידן. אשתו השניה, לידיה, היא בתו היחידה של שחקן התיאטרון והקומיקאי היידי, ישראל שומאכער, הזכור לטוב מהצמד 'דז'יגן ושומאכער'. בתו של אופיר מנישואים אלה היא השחקנית קארין אופיר, בוגרת להקת פיקוד המרכז.

ב-17 באוגוסט 1987 נפטר שייקה אופיר, שהיה מעשן כבד, מסרטן ריאות. לאחר מותו ניעורה ההוקרה וההערכה לפועלו ותרומתו לבידור ולקולנוע הישראלי.

פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע, האוסקר הישראלי, נקרא על שמו - 'פרס אופיר'.