נעמי שמר ז"ל היא מחשובי היוצרים בזמר העברי שלאחר קום המדינה, ורבים ממאות השירים שכתבה והלחינה הפכו לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית. הרפרטואר שלה כולל בין היתר שירים ליריים ושירים שמחים, שירי זיכרון ושירי חג, שירים לילדים ושירים למבוגרים. בנוסף, היא הלחינה שירי משוררים רבים ותרגמה שירים משפות שונות, אך תמיד הצליחה לשמור על הקו האישי, שאפיין אותה ואת כתיבתה. פעמים רבות קיבלו שיריה האישיים משמעויות נוספות, בעיקר לאומיות, גם אם היא לא התכוונה לכך מלכתחילה. ראויה לציון גם תרומתה ללהקות הצבאיות, בשירים, בלחנים ובליווי המוסיקלי.

נעמי שמר נולדה בקבוצת כנרת שבעמק הירדן. הוריה, רבקה ומאיר ספיר ז"ל, היו חלוצי העלייה השלישית וממייסדי הקבוצה. היא החלה לנגן בפסנתר כבר בגיל שש, ולמדה בבית החינוך האזורי בדגניה ובביה"ס התיכון בית-ירח. בשנת 1951, בתום לימודיה באקדמיה למוסיקה, היא חזרה לכנרת כמורה למוסיקה. שירי הילדים מחיי הקיבוץ, ביניהם "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן" שנכתבו לתלמידיה הפעוטים, הם שמונת שירי הזמר הראשונים שחיברה, אשר הוקלטו לראשונה ע"י יפה ירקוני באלבומה "שירים מכנרת", שסייע לנעמי שמר בפריצת הדרך.

את שירותה בצה"ל העבירה נעמי שמר במעין צוות הווי, שתפקידו היה להכין תכניות אומנותיות לרגל 'חגי העליה' של היאחזויות הנח"ל (חבר נוסף בצוות היה האקורדיוניסט נחום 'נחצ'ה' היימן) ובאותה התקופה הכירה את בעלה הראשון, השחקן גדעון שמר, לו נישאה ב- 1954.

לאחר שחרורה החלה לכתוב גם מילים לשירים עבור להקת פיקוד מרכז (אותה ביים גדעון שמר), אך היא עשתה זאת תחת השם 'ש. כרמל' עקב חוסר בטחונה בכישוריה כמחברת מילים. ב-1956 העלתה להקת פיקוד מרכז את המחזה 'פשיטה בכפר' שאת שיריו כתבה ו/או הלחינה (יחד עם יוחנן זראי) ומתוכו בלטו השירים 'רב האור והתכלת' ו'סמוך על התרנגול'. לימים עלה המחזמר גם בתיאטרון 'האהל' תחת השם 'חמש חמש'. הסרט המוסיקלי המבוסס על המחזה לא כלל את שיריה של נעמי שמר.

מאז אמצע שנות החמישים כתבה נעמי שמר עשרות שירים ללהקות הצבאיות, רבים מהם הפכו להיטים ומושרים עד היום ובהם: 'בגלל מסמר', 'זמר לגדעון', 'בשדה תלתן' (ללהקת פיקוד צפון), 'בית חלומותיי', 'שבחי מעוז' (ללהקת פיקוד דרום), 'חמסינים במשלט', 'חיילים יצאו לדרך', 'שנינו מאותו הכפר' (ללהקת פיקוד המרכז), 'על אם הדרך' (ללהקת חיל הים), 'אחרי השקיעה בשדה', 'מה אמרו הציפורים' (ללהקת גייסות השריון) וכמובן השירים ללהקת הנח"ל, כגון: 'מטריה בשניים', 'הטיול הגדול', 'עוד לא אכלנו', 'ואלס להגנת הצומח', 'בהיאחזות הנח"ל בסיני' ו'חורשת האקליפטוס' האלמותי של צוות הווי נח"ל, אשר נכתב למחזמר 'כיצד שוברים חמסין' לרגל חגיגות היובל של קבוצת כנרת ובוצע במקור ע"י אילנה רובינא.

בנוסף ובמקביל כתבה נעמי שמר גם ללהקת 'בצל ירוק', לדודאים ('שיירת הרוכבים' נכתב תחת הפסבדון 'אליפז'), ל'שלישיית גשר הירקון', ליוסי בנאי ועוד.
בתחילת שנות השישים נפרדה שמר מבעלה ונסעה עם בתה הללי לפריז, שם כתבה שירים ששיקפו השפעות שנסונייריות בולטות כגון 'העיר באפור', וכתבה נוסח עברי לשירים צרפתיים כמו 'אילו ציפורים', 'שלגיה' ו'אין אהבות שמחות'. בשנת 1967, זמן מה לאחר שובה ארצה, היא נישאה לעורך הדין המשורר מרדכי הורוביץ, אבי בנה אריאל הורוביץ, מלחין ומבצע בזכות עצמו.

אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של נעמי שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר 'ירושלים של זהב', אותו הזמין טדי קולק, ראש עיריית ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך באותה השנה בבנייני האומה. השיר, שבוצע ע"י זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, לא לקח חלק בתחרות, אך זכה להצלחה גדולה בפסטיבל. שלושה שבועות לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים ובעקבותיה אוחדה ירושלים תחת שלטון ישראל. נעמי שמר, שהתלוותה ללהקת הנח"ל בזמן הקרבות ברצועת עזה, הוסיפה לשיר 'ירושלים של זהב' בית חדש שהנציח את המצב החדש. לעומת 'איכה יבשו בורות המים' ו'ואין פוקד את הר הבית' תיאר הבית החדש 'חזרנו אל בורות המים' ו'שופר קורא בהר הבית'. בחודשים שלאחר המלחמה הפך השיר למעין המנון, והיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש.

במלחמת יום הכיפורים בלט שירה 'לו יהי', שמילותיו נכתבו במקור ללחן של 'Let it be' של הביטלס, שיר שביטא אולי יותר מכל שיר אחר את תחושות החזית והעורף בזמן המלחמה.

ב-1986 חזרה שמר לכתוב ללהקות הצבאיות המתחדשות, וחיברה ללהקת פיקוד הצפון את השיר 'כד הקמח'. שיר נוסף, 'התחדשות', שבוצע במקור ע"י עפרה חזה, הולחן מחדש ע"י יובל דור והפך לשיר הנושא של תכניתה של להקת הנח"ל 'התחדשות אחרת'.
בשנות ה-90 מיעטה שמר לכתוב שירים, בין היתר בשל בעיות בריאות, אך כל שיר חדש שכתבה זכה לקבלת פנים אוהדת. ב-1993 היה זה השיר 'אני גיטרה' שחיברה לבני אמדורסקי טרם מותו, וב-1996 היא תרגמה והלחינה את שירו של המשורר האמריקאי וולט וויטמן 'הו, רב חובל' שהוקדש לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ובוצע ברגש רב ע"י הזמרת מיטל טרבלסי.

נעמי שמר כיהנה כחברה באקדמיה ללשון העברית, והעיר תל אביב, בה גרה משנת 1956, העניקה לה אזרחות כבוד. פרס ישראל לזמר עברי הוענק לה ב-1983, ובנימוקי השופטים נכתב בין היתר ש"הפרס מוענק לה על שיריה, אשר מטבעם מזמרים בפי כל בזכות איכותם השירים והמוסיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם".

נעמי שמר נפטרה ב-ז' בתמוז תשס"ד, 26 ביוני 2004, כפי שניבאה בשירה 'עצוב למות באמצע התמוז' אותו כתבה כמה שנים קודם לכן. שמר, שהלחינה גם כמה שירים של רחל המשוררת ('כנרת', 'שם הרי גולן', 'בגני נטעתיך' ועוד) נקברה בבית הקברות של כנרת ליד הוריה, כפסע מקברה של רחל המשוררת.