דמויות מפתח
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() יאיר רוזנבלום
תאריך לידה: 06/01/1944 תאריך פטירה: 27/08/1996 להקה: להקת הנח"ל תפקיד: אקורדיון יאיר רוזנבלום הוא מחשובי היוצרים בזמר העברי וגדול מלחיני הלהקות הצבאיות. רבים מהשירים שהלחין בכלל וללהקות הצבאיות בפרט, הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי והוא תרם לעיצוב פני המוסיקה בלהקות הצבאיות יותר מכל אדם אחר. הוא הלחין, עיבד וניהל מוסיקלית את להקות צה"ל השונות, תוך יצירת סטנדרטים חדשים. גם את דרכו כמנהל מוסיקלי ומעבד החל יאיר רוזנבלום בלהקת הנח"ל. ב-1967, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים, עלתה תוכניתה ה-20 של להקת הנח"ל, 'הנחלאים באים, הנחלאים באים', לה הלחין רוזנבלום מספר שירים ('הייתי נער', 'ישנן בנות') ואף כתב לאחד מהם את המילים ('הללויה'). על העמדת הפזמונים באותה תכנית שוב הופקד דני ליטאי, ושיתוף הפעולה ביניהם הניב בהמשך שמונה תכניות ללהקות השונות, שהביאו את רמת הביצוע לרמות גבוהות שטרם נראו. בין השנים 1967-1977 העמיד יאיר רוזנבלום 15 תכניות בסה"כ ללהקת הנח"ל, להקת פיקוד המרכז, להקת חיל הים, להקת גייסות השריון, להקת פיקוד הצפון, צוות הווי חטיבת הצנחנים, להקת חיל האוויר וחבורת הזמר של פיקוד הצפון. הוא נחשב כמי שהכניס ללהקות עיבודים חדשניים של רוק ופופ אשר לא היו מקובלים עד אז במסגרת הצבאית, ובין היתר הכניס לעיבודיו שימוש בגיטרות חשמליות, שהחליפו את צליל האקורדיון הישן, ובחלק מהתכניות אף היה אחראי לעיבודים הקוליים. בכשרונו הרב הוא אף הלחין שירים לעיתים גם במהלך החזרות. ב-1968 שהה יאיר רוזנבלום בבית ההארחה של קיבוץ שפיים ונתקל שם בחוברת הנצחה שנכתבה לזכרו של אלדד קרוק, בן הקיבוץ, אשר נפל בקרב על גבעת התחמושת. החוברת כללה את השיר 'מה אברך', אשר נכתב ע"י בת כיתתו של אלדד קרוק, ורוזנבלום ביקש ממנה רשות להלחין אותו. כך נתפרסמה הפזמונאית והמשוררת רחל שפירא. אחד השירים המוכרים ביותר שהלחין הוא 'שיר לשלום', אותו כתב יעקב רוטבליט לאחר מלחמת ששת הימים, והתפרסם בביצועה של להקת הנח"ל עם הסולנית מירי אלוני. השיר היה שנוי במחלוקת ואף נאסר להשמעות בצה"ל. השיר זכה אט אט בלגיטימציה, שהגיעה לשיאה כשהושר על ידי יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר הקרויה כיום על שמו, דקות לפני הירצחו ב-4 בנובמבר 1995. מילות השיר, מוכתמות בדמו, נמצאו בבגדיו. שירים בולטים נוספים שהולחנו ללהקות הצבאיות היו: 'קרנבל בנח"ל', 'בשמלה אדומה', 'שלווה', 'הייתי נער', 'הללויה', 'החיים היפים', 'טרנטלה', 'מי היה החולם', 'בלדה על יצחק שדה', 'נאום תשובה לרב חובל איטלקי', 'אנחנו ואתם', 'שיר רחוב' (להקת הנח"ל), 'מקפלות המצנחים', 'יש לי אהוב בסיירת חרוב', 'המלווה', 'מסביב למדורה', 'בן-גוריון', 'תחת עץ האקליפטוס' (להקת פיקוד המרכז), 'בלילה על הדשא' (שבמקור הופיע כנעימה בפסקול הסרט 'צ'רלי וחצי'), 'בוא איתי אל הגליל', 'שני דרורים' ו'גשם אחרון', שנכתב במקור לפסקול הסרט 'לופו בניו-יורק' (חבורת הזמר של פיקוד הצפון) 'בעקבי הדרך', 'הרצל', 'האם השלישית' (להקת גייסות השריון) 'המלח גבריאל', 'כשאהיה גדול', 'בוא לים', 'אין כבר דרך חזרה', 'השמש בפיראוס' (להקת חיל הים) 'בתוך', 'מוכרחים להמשיך לנגן' (להקת חיל האויר) וכמובן רבים אחרים. מיטב שיריו אף היוו את פסקול סרט הפולחן 'הלהקה', להם יצר עיבודים מוזיקליים חדשים. יאיר רוזנבלום היה ידוע בסגנונו הקשה והתובעני, וחברי הלהקות נדרשו על ידו פעמים רבות לבצע חזרות ארוכות, לעיתים אל תוך הלילה ועד אור הבוקר, מה שהביא בכמה מקרים למשברים וחיכוכים. בהמשך דרכו ובמקביל, עבד רוזנבלום עם מיטב הפזמונאים ובהם יוסי בנאי, אהוד מנור, יענקל'ה רוטבליט, ירון לונדון וחיים חפר, ואף הלחין שירי משוררים רבים, בהם של נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי. השירים בוצעו ע"י להקות וזמרים רבים בפסטיבלי זמר והופעות בידור (אילנית, רבקה זהר ואחרים), ולחלקם שימש רוזנבלום מנהל מוסיקלי ובהם רבקה מיכאלי, יוסי בנאי, ו'הגשש החיוור' (במספר תכניות). ב-1990, בעת שהתגורר בקיבוץ בית השיטה, הלחין יאיר רוזנבלום את תפילת יום הכיפורים 'ונתנה תוקף' והקדישו לזכרם של 11 בני הקיבוץ שנהרגו במלחמת יום כיפור. השיר בוצע במקור ע"י חנוך אלבלק, חבר להקת הגבעטרון, והפך להיות מושר בלחן זה בבתי כנסת רבים בארץ ובחו"ל. יאיר רוזנבלום נפטר ב- 27 באוגוסט 1996 בגיל 52.
|