מאת: רמי סמו

צבי פרידלנד נולד ב-1898, בעיירה הקטנה מאלין שליד קייב.

בילדותו ארגן יחד עם חבריו להקות קטנות, שבהן הציגו להנאתם. לאחר שסיים את חוק לימודיו הגיע לחרקוב, שם התארגנה קבוצה בת תשעה אנשים ששיחקה בעברית. באותם הימים, הגיע לחרקוב הבמאי יבגני וכטאנגוב עם להקתו, שחיפש שחקנים דוברי עברית להפקת "הדיבוק" של סטודיה "הבימה" במוסקבה. וכטאנגוב התרשם מפרידלנד ומשני שחקנים נוספים: פני ליוביץ ושלמה ברוק וצרף אותם ל"הבימה".

בשנת 1927, בעת שהות בארצות הברית, פקד את "הבימה" משבר והיא התפרקה. כמה שחקנים ובראשם נחום צמח, מקים הלהקה, פרשו והשתקעו שם. פרידלנד אירגן ושיקם את הלהקה ואת הצגת "הדיבוק" על פי בימויו של ואכטנגוב והלהקה המשיכה לקצור הצלחה. בשנת 1928 הגיעה הלהקה לארץ ישראל. במשך שנים שימש צבי כ"שומר" של "הדיבוק" והיה אחראי על חידושי ההצגה מעת לעת. זו הייתה בעצם הסנונית הראשונה לעבודת הבימוי ארוכת השנים שלו ב"הבימה" - בשנות השלושים והארבעים, שימש כאחד משני הבימאים המרכזיים של "הבימה" (השני היה ברוך צ'מרינסקי), במסגרת "הרג'יסורה הפנימית" - בימאים שבאו מתוך הקולקטיב.

מעבר להיותו שחקן, פרידלנד היה גם מחנך ומדריך של דור שחקנים מילידי ובוגרי הארץ. בין השנים 1928-1945, לימד פרידלנד בחשאי משחק במסגרת סטודיה שעברה גלגולים רבים במשך השנים. בשנת 1945 הפכה הסטודיה לבית הספר הדרמטי של התיאטרון. בנוסף העביר צבי חוגים דרמטיים בגימנסיה הרצליה בתל אביב, בגימנסיה רחביה בירושלים וברחבי הארץ. בפועלו זיהה פרידלנד את הכישרונות וצרף אותם לסטודיה שלו, בזכותו קם דור ההמשך לשחקני "הבימה" ולתיאטראות האחרים בארץ ורבים מהם הפכו לעמודי התווך של התיאטרון הישראלי.

למרות התנגדות קולקטיב תיאטרון "הבימה" וגילו המתקדם, הקים פרידלנד באביב 1942 את אם הלהקות הצבאיות העבריות - "הלהקה הצבאית", בעקבות פניה מיוחדת של הועד למען החייל היהודי של הצבא הבריטי. הלהקה, שכללה בין היתר את אליהו גולדנברג, נתן קוגן ובתיה לנצט (תלמידת הסטודיו של פרידלנד), העלתה את המחזה "בנפול מצדה". הלהקה פעלה אמנם כ-11 חודש בלבד, אך היתה בסיס ללהקות הצבאיות העבריות שקמו לאחר מכן ובמיוחד של להקת "מעין זה".

פרידלנד המשיך את פעילותו במסגרת הלהקות הצבאיות גם במהלך מלחמת העצמאות. במסגרת להקת "הכרמל" של חטיבת כרמלי הוא ביים תכנית בעלת שני חלקים: "מחזה רגיל" ו"שתי שבתות" בהשתתפות : אריק לביא, יהודה אפרוני, לוסי ארנון, אהובה צדוק ,שמוליק רוזן ועוד. בשנות החמישים הקים וביים את הלהקה הדרמטית של המטכ"ל.

בין תלמידיו במסגרות השונות לאורך השנים ניתן למנות את יעקב אורלנד, ימימה אבידר-טשרנוביץ', שרה לוי-תנאי, אברהם ניניו, בתיה לנצט, נחום בוכמן, יצחק שילה, חנה מרון, יוסי ידין, מרדכי בן-זאב, עדה טל, בומבה צור, גדעון שמר, דן בן-אמוץ, דבורה קידר, שרגא פרידמן, שלמה בר-שביט, שמוליק סגל, מישה אשרוב, שלמה ניצן, יהודה אפרוני, דליה פרידלנד, שמחה דיניץ ושמוליק עצמון. רבים מהם היו חברים בלהקות הצבאיות בימי טרום וראשית המדינה.

את מירב עבודות הבימוי שלו עשה פרידלנד ב"הבימה", אך גם עשה חיל בבימוי מסכתות והצגות-עם. פרידלנד היה הראשון שהעלה אותן בארץ, בערים, בקיבוצים, במושבות ובכפרים. בנוסף לכך, העלה שתי הצגות רבות משתתפים במסגרת "יריד המזרח": "משא ביאליק" (עם תלמידי הסטודיה), מסכת רבת משתתפים שציינה שנה למותו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ו"המ"ג - הבו מעשה גדול" (עם שחקני תיאטרון "המטאטא").
שנה לפני מותו, ערכו לו תלמידיו ומוקיריו, ערב הצדעה ב"החמאם" בהנחייתו של יוסי ידין.

צבי פרידלנד נפטר בשנת 1967 בגיל 69 ממחלה ממארת. הותיר אחריו אישה, השחקנית חנה'לה הנדלר ובת, השחקנית דליה פרידלנד.