יורם טהרלב נולד ב-24 בינואר 1938 וגדל בקיבוץ יגור, בן ליפה וחיים טרלובסקי, איש רוח שכתב שירים ומחזות.

בשירותו הצבאי, לאחר שסיים קורס מד"נים בגדנ"ע, שימש כתב צבאי בעיתון 'במחנה גדנ"ע'. לאחר השחרור חזר לקיבוץ, והיה למורה באולפן לעברית. בשנת 1964 כתב את שירו הראשון 'את ואני והרוח' אותו שלח לנחום היימן, ולאחר מספר שבועות הושמע השיר ברדיו בביצוע 'צמד הפרברים', וכך החלה דרכו כפזמונאי. טהרלב העיד כי הושפע בעיקר מחיים חפר, שאת כתיבתו העריץ מילדות.

בתחילה כתב שירים עם נחום היימן, ושניים מהם זכו בפרסים בפסטיבלי הזמר ('הגביע' ו'ריח תפוח אודם שני'). ב-1966 הצטרף טהרלב לצוות הכותבים של להקת הנח"ל, וכבר בתוכנית הראשונה בה השתתף ('מהנח"ל באהבה') בוצעו מספר שירים שלו, שהבולטים שבהם היו 'ארבע אחרי הצהריים' ו'הוא לא כל כך חכם'.

מאז ועד פירוקן של הלהקות הצבאיות עבד יורם טהרלב עם מרבית הלהקות הצבאיות, תוך שיתוף פעולה פורה בעיקר עם יאיר רוזנבלום, איתו כתב יחדיו כחמישים שירים. בין השירים הבולטים שכתב באותן שנים ניתן למנות את הלהיטים: 'גבעת התחמושת' ,'שירו של צנחן', 'ישנן בנות', 'מלאך מסולם יעקב', 'הייה לי חבר הייה לי אח', 'אני מת', 'אין כבר דרך חזרה', 'חסקה', 'אנשי הדממה', 'הוא פשוט שריונר', 'המלח שלי הוא המלאך שלי', ורבים אחרים. בסך הכל כתב יורם טהרלב ללהקות הצבאיות למעלה מ- 130 שירים.

רבים משיריו של טהרלב נכתבו בהשראת חוויות נעוריו בקיבוץ יגור כמו 'ההר הירוק תמיד', הכרמל שלרגליו שוכן הקיבוץ, 'ארבע אחרי הצהריים' המתאר את חיי היום-יום בקיבוץ או 'בפרדס ליד השוקת' על המטעים בהם עבד, ועיקר כתיבתו מזוהה עם סגנון אמצע הדרך ושירי ארץ-ישראל.

המנגינות למילות שיריו ופזמוניו של יורם טהרלב נכתבו בידי טובי המלחינים של הזמר העברי ובהם נחום היימן, יאיר רוזנבלום, נורית הירש, משה וילנסקי, מתי כספי, מוני אמריליו, שלום חנוך ואפי נצר. רבים משיריו נכתבו לפסטיבלים ולתחרויות שונות, כולל לפסטיבלי הזמר ולאירוויזיון. שירו 'הורה' זכה בביצועו של אבי טולדנו במקום השני בתחרות האירוויזיון בשנת 1982. גם פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל בלטו שיריו כגון: 'המשפחה שלי' בביצוע שלמה ניצן, 'ברבאבא' ו'מר אפצ'י' בביצוע ציפי שביט, 'לא נעצור' ו'שובי הרמוניקה' בביצוע ירדנה ארזי, 'דונלד דק' בביצוע מייק בורשטיין, 'הדרך אל הכפר' ו'חלקת אלהים' בביצועה של רבקה זהר ורבים אחרים.

בנוסף לפזמונים כתב טהרלב ספרים רבים ומגוונים ובהם ספרי שירה (ביניהם ראוי לציין את הראשון מביניהם 'משק יגור טיוטה') , ספרי ילדים, ספרי הומור הקשורים ליהדות ואחרים. בספרו 'וטהר לבנו', כתב פרשנות הומוריסטית על הלכות מוסר ביהדות, עורר עליו את חמת הממסד החרדי, ואף זומן להישפט בפני בית הדין של העדה.

בשנת 1996 קיבל יורם טהרלב את פרס אקו"ם למפעל חיים בזמר העברי, ובשנת 2003 את פרס תמו"ז (תעשיית המוזיקה הישראלית) על מפעל חיים בזמר העברי.

בעשרים השנים האחרונות עבד טהרלב כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון, ולאחרונה הוא מרבה להופיע בפני קהל בסיפורים ובשירים פרי עטו.