כבר בלהקות הצבאיות שקמו במהלך מלחמת העולם השניה כללו פעולות התרבות שירים וערבי שירה בציבור, ושירונים היו חלק מסל התרבות. שניים מהבולטים שבכותבי השירים באותה התקופה היו מרדכי זעירא ויעקב אורלנד בשירים כמו 'את חכי לי ואחזור', 'הורה נהלל', 'שיר הלגיונות' ו'השיר אלייך' ("סתיו בחלונות ואור בבית פנימה...").

במלחמת העצמאות, עם הקמת הצ'יזבטרון (ואח"כ שאר הלהקות של אותה התקופה) הושרו שירים מוכרים וגם חדשים שנכתבו במיוחד. מפקד הצ'יזבטרון, חיים חפר, תרם את התרומה הגדולה ביותר של מילות השירים לצ'יזבטרון, והמלחינים הבולטים באותה התקופה היו סשה ארגוב, משה וילנסקי, דוד זהבי, מאיר נוי ומרדכי זעירא.

שירים רבים של הלהקות שפעלו במלחמת העצמאות מוכרים ומושרים עד היום, וביניהם ניתן למנות את 'שיר הצ'יזבטרון', 'דחילק מוטק'ה', 'היה היה פלמ"חניק', 'הרעות', 'הן אפשר', 'מוטי', 'בת שבע', 'הפרוטה והירח' (הצ'יזבטרון) 'דודו', 'שיירה' ("שוב יוצא הזמר..."), 'הפינג'אן' (הלהקה הצבאית הארצית), 'אל נא תאמר לי שלום', 'האמיני יום יבוא', 'אורי', 'שחרחורת', 'שועלי שמשון' (החישטרון), 'שיר החבלנים' (להקת אילון), 'אנו נפגש' (להקת אלכסנדרוני).

הלהקות הצבאיות הפכו חלון הראווה של צה"ל וטיפחו את מיתוס הצבא החזק. השירים היו השגרירים העיקריים של הלהקות הצבאיות, ומרגע שהחלו להפיק ולהקליט אלבומים מסחריים ללהקות הצבאיות באמצע שנות החמישים, ניתן היה לשמוע אותם על גלי האתר ובבתים, הם הושרו בפי כל, ולימים גם צולמו לטלוויזיה. רוב השירים נכתבו במיוחד ללהקות, אך היו להקות ששרו גם שירים שהיו מוכרים ואומצו על ידם, בין אם היו אלה שירי להקות צבאיות אחרות ובין אם שירים "אזרחיים".

תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות היתה בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות כך שלכל זרוע, פיקוד וכמעט לכל חיל היתה להקה צבאית. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר בקרב החיילים ולא פחות גם בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הופקו תקליטים, שיריהן נוגנו רבות בתחנות הרדיו והפכו ללהיטים, תוך שהם מבצעים שירים של מיטב יוצרי הזמר העברי כמו סשה ארגוב, חיים חפר, נעמי שמר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב.

כמו המחזות, המערכונים וקטעי הבידור, תיארו השירים את חיי החיילים, הווי הלוחמים, את החלוציות ורוח ההתנדבות, את נופי הארץ, את הגעגועים לבית ולאהובה וכן את רוח התקופה (ההתיישבות והעליה בשנות החמישים, למשל). התכנים כללו מעת לעת מסרים חינוכיים ואידיאולוגיים, וכל להקה פעלה גם לטפח את גאוות היחידה אליה היתה שייכת. כך ניתן היה למצוא בשירי להקת הנח"ל שירי התיישבות, להקת חיל-הים שרה שירים הקשורים בהווי החיל, הלהקות הפיקודיות שרו על נופי המרחב בו פעלו, הטנק והשריונר כיכבו בשירי להקת גייסות השריון ולהקות חיל האויר האדירו את עצמת החיל, אך ככלל, שירי הלהקות עסקו בנושאים מגוונים, ומלבד שירים על הווי החיילים, שירי מלחמה וגבורה ושירי זיכרון בלטו גם שירי אהבה, שירים על נופי הארץ ואפילו שירים עם אמירה פוליטית.

הסגנון המוסיקלי של שירי הלהקות הצבאיות הלך והתפתח עם השנים ותאם את התקופות השונות. בשנים הראשונות אומצו לחנים אמריקאיים וצרפתיים ('הפרוטה והירח', 'חולשה של בת', 'ויויו גם') או רוסיים ('רותי'), וניתן היה גם למצוא השפעה של ג'אז וריקודים סלוניים ('אל נא תאמר לי שלום', 'שחרחורת'). בשנות השישים והשבעים החלה לחלחל השפעת הרוקנ'רול וכמה משירי 'הביטלס' אף קיבלו לבוש עברי ('השוטה על הגבעה', 'כמה שמש', 'נתגבר יחדיו'), אך למרבית השירים נכתב לחן מקורי ע"י מיטב המלחינים.

גם הליווי המוסיקלי עבר שינויים רבים מימי האקורדיון, שהיה הכלי היחיד, דרך הגיטרה וכלי הנשיפה שהתווספו עם השנים ועד לתזמורת המלאה שכללה בעיקר תופים, גיטרה חשמלית, גיטרה-בס ואורגן. השינוי בכלי הנגינה הביא לשיפור משמעותי בעיבודים המוסיקליים והנגנים הצעירים והמוכשרים העלו את רמת ביצוע השירים לגבהים חדשים.

לעומת זאת, לא היה שינוי משמעותי בביצוע השירים לאורך השנים. המתכונת היתה אחידה לרוב, בה כל הלהקה באה לידי ביטוי אם בשירה או בהרמוניה הקולית, או קטעי שירה של בנים או בנות בלבד. השינוי הבולט היה בשירת הסולו. אם בתחילת הדרך לא היו בלהקות הצבאיות כוכבים בולטים גם אם היו שירים שבוצעו סולו ('רחל רחל', 'הוא לא ידע את שמה'), החלו לבלוט בלהקות הצבאיות לאחר מלחמת ששת הימים כוכבים רבים, חלקם אף היו מוכרים קודם לגיוסם לצה"ל (יגאל בשן, אבי טולדנו) או כאלה שכוכבם דרך בלהקה (שלמה ארצי, רבקה זהר, ירדנה ארזי, רוחמה רז ורבים אחרים).

קהל החיילים העדיף את התכניות הקלילות, שכללו קטעי הומור ושירים, בעוד שתכניות בעלות תוכן רציני לא היו פופולריות. הצלחתה של תכנית שהועלתה נמדדה בעיקר בהצלחת שיריה והפופולריות להם זכו, בעוד שמרבית המערכונים וקטעי ההומור נשכחו.

לשירי הלהקות הצבאיות לדורותיהם מקום של כבוד בזמר העברי, והם המורשת של הלהקות הצבאיות.