כללי
|
|
|
|
|
מהי להקה צבאית ? הלהקות הצבאיות הראשונות ב-29 נובמבר 1947, החליט האו"ם על תכנית החלוקה ועל הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. החלטה זו היוותה את יריית הפתיחה של מלחמת העצמאות. במהלך מלחמה זו פעלו בארץ 9 להקות צבאיות, כאשר הבולטות ביותר היו 'הצ'יזבטרון' (שהיתה הלהקה המשמעותית ביותר במלחמת העצמאות), 'החישטרון', להקת 'אילון' ולהקת 'הכרמל'. פעילות הלהקות כללה מחזות, שירה, ריקוד וקטעי קריאה, ותרומתם לצביון הלהקות הצבאיות שלאחר קום המדינה היתה רבה. חיים חפר תרם את התרומה הגדולה ביותר של מילות השירים לצ'יזבטרון, והמלחינים הבולטים באותה התקופה היו סשה ארגוב, משה וילנסקי, דוד זהבי, מאיר נוי ומרדכי זעירא. לאחר קום המדינה תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות היתה ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים, אז הורחב מספרן של הלהקות כך שלכל זרוע, פיקוד וכמעט לכל חיל היתה להקה צבאית. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר בקרב החיילים - ולא פחות - גם בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הופקו תקליטים, שיריהן נוגנו רבות בתחנות הרדיו והפכו ללהיטים. הלהקות הצבאיות ביצעו שירים של מיטב יוצרי הזמר העברי כמו סשה ארגוב, חיים חפר, נעמי שמר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב, ועבדו עימם במאים מובילים כמו נעמי פולני, יוסי בנאי ודני ליטאי. רבים מהזמרים, השחקנים, האומנים והיוצרים בתרבות הישראלית הם בוגרי הלהקות הצבאיות. יש לציין כי היו גם כמה מבוגרי הלהקות הצבאיות אשר עשו חיל בתחומים אחרים לגמרי כמו שלי טימן (להקת פיקוד הצפון) ששימש כשופט מחוזי, יוסל'ה אורג (אקורדיוניסט להקת הנח"ל) שהפך למדען, שוקי פורר (להקת גייסות השריון), ראש עיריית רחובות, ועודד בן-חור (להקת חיל הים), שעשה חיל בשירות משרד החוץ עד לדרגת שגריר. בשנת 1978 יצא סרט הקולנוע המצליח 'הלהקה', המספר את סיפורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח"ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שכלל סערות ומאבקים על ביצועי סולו. הלהקות הצבאיות פורקו בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן, בטענה שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי להגיע לכל חיילי צה"ל. למרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה"ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית. עד חזרתן הרשמית של הלהקות הצבאיות בשנת 1985, פעל בצה"ל גוף מוסיקלי בשם 'מקהלת צה"ל' שתפקידו היה להופיע בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה. כאמור, הלהקות הוקמו מחדש וחלקן אף זכה להצלחה, אך הן התפוגגו לאחר מכן. הסגנון המוסיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים. במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות יותר בהיקפן (כמו להקת חיל החינוך ולהקת המפח"ש) והצלחתן כיום לא דומה כלל לזו של הלהקות הצבאיות בעבר. הם מופיעים רק בפני חיילים, כמעט שלא מתבססים על חומר מקורי אלא על שירים של זמרים מוכרים, לא מקליטים שירים ולא מפיקים אלבומים מסחריים, אך עדיין ניתן למצוא בעולם הבידור והמוסיקה הישראלי כמה מבוגרי הלהקות החדשות והעכשוויות. |
|