להקת הצ'יזבטרון הוקמה במהלך מלחמת השחרור, ואת הקמתה יש לזקוף לזכותו של המשורר חיים חפר. בהשראת הספר "כוכב בשמי סין" של הסופר האמריקאי אדגר סנו, על עלייתו של מאו טסה טונג, המספר גם על להקה צבאית שליוותה את מסע צבאו של מאו להשתלטות על סין בסוף שנות השלושים ותרומתה למורל החיילים, פנה חיים חפר ליגאל אלון, מפקד הפלמ"ח דאז, שאישר את הקמת הלהקה, בהכירו את חשיבותו של גוף בידור בקרב החיילים.

חפר קיבץ סביבו תחילה את איש הפלי"ם ישעיהו גולדשטיין, הלא הוא הקומיקאי המוכשר שייקה אופיר, את נעמי פולני ואת הפסנתרן יואל זילברג. בתחילת 1948 החלו החזרות, במהלכן הצטרפה אליהם השחקנית כרמית מירון (קליין), ועם תכנית לא מושלמת יצאה לדרך הלהקה הצבאית הראשונה של צבא ישראלי, ששמה ניתן לה ע"י חיים חפר, שילוב של המילים צ'יזבט ותיאטרון.

באפריל 1948, בעקבות שינויים ארגוניים בצבא והקמת המחת"ר, מחלקת התרבות, נעשה ניסיון לרכז את כל גופי הבידור שפעלו ביחידות השונות באופן עצמאי תחת גוף אחד חדש: 'הלהקה הצבאית המרכזית/הארצית'. גם חברי הצ'יזבטרון נתבקשו להצטרף ללהקה החדשה, אך ניסיון הקמתה של הלהקה המרכזית נכשל, ולאחר חודש חזרו חברי הצ'יזבטרון לפלמ"ח באישורו של יגאל אלון.

בינואר 1950, עם שחרורם של חבריה, הסתיימו גם הופעות להקת הצ'יזבטרון. אמנם חלק מחבריה ניסו להעלות לאחר שחרורם תכנית 'אזרחית' שנקראה "שטח הפקר", אך ההופעה נכשלה והלהקה התפרקה סופית.

הפופולריות של שירי הצ'יזבטרון לא חדלה עם פירוק הלהקה. המדד להצלחתו של פזמון עברי בראשית שנות החמישים היתה מידת הביקוש שלו ב"תוכנית כבקשתך לשירים עבריים" ששודרה בקול ישראל מדי שבת בצהרים ושזכתה להאזנת שיא, ועד אמצע שנות החמישים, עת החלו לפרוח הלהקות הצבאיות של צה"ל, היו שירי הצ'יזבטרון מהמבוקשים ביותר באותה התכנית.

להקת הצ'יזבטרון היתה הלהקה הצבאית המשמעותית ביותר במלחמת העצמאות ויש לזקוף לזכותה את תרומתה הרבה למורל החיילים והאזרחים, כמו גם את מספר השירים הגדול שנוספו לזמר העברי. שילוב של שחקנים, זמרים ויוצרים מוכשרים עם תכנית מגוונת של מערכונים, שירים, קטעי מעבר וכד' יצרו את תבנית הטובה ביותר להופעה בפני חיילים, תבנית ששימשה את מרבית הלהקות הצבאיות שקמו בצה"ל שלאחר קום המדינה, וכך לימים זכתה הלהקה לכינוי "אם הלהקות הצבאיות".