בתחילת שנות השישים ביקש קצין החינוך החילי מכמה אנשי מילואים של החיל, שפעלו כצוות בידור בחברת האוטובוסים "אגד", להקים להקה בחיל במסגרת שירות המילואים שלהם. הלהקה הופיעה באירועים פנימיים של חיל הים, בעיקר בחגיגות יום החיל, ובאמצע שנות השישים שולבו גם חיילים בשירות סדיר כצוות הווי במשרה חלקית שרוכזו לחזרות רק לקראת אירועי החיל השונים.

חריגה בנוף היתה הזמרת רבקה זוהר, שהופיעה לבדה עם אקורדיוניסט עד לשילובה בלהקה המורחבת שהוקמה מאוחר יותר.

למרות המתכונת המצומצמת והמוגבלת בפעילות הצוותים נעשה מאמץ לכתוב לצוותים שירים חדשים ע"י מיטב הכותבים, אך השירים לא הוקלטו ולא שודרו ולכן לא התפרסמו.