כשנה לאחר פירוקה של 'הלהקה הצבאית', אישרו השלטונות הבריטיים בקיץ 1944 הקמתה של להקה צבאית עברית במסגרת ה-ENSA. היה זה טבעי שאליהו גולדנברג יהיה זה שיקים את הלהקה, והוא קיבץ סביבו חיילים וחיילות בעלי רקע אומנותי של שירה ומשחק מבין היחידות היהודיות בצבא הבריטי. להבדיל מהלהקה הצבאית, מטרת הלהקה החדשה היתה לבדר ולשעשע את החיילים, וכבר באוגוסט 1944 עלתה התכנית הראשונה בקהיר. שם הלהקה, 'מעין זה', היה משחק מילים על צליל שמו של שירות הבידור הבריטי, ה- ENSA .

הלהקה פעלה 18 חודשים במהלכן העלתה שלוש תכניות.

הופעות הלהקה זכו להצלחה רבה ועוררו התרגשות רבה בכל מקום אליו הגיעו. הם הופיעו בא"י, סוריה, מצרים ואיטליה במערכונים ובשירים, אשר חלקם נכתבו במיוחד לתכניות שהועלו וחלקם שירים שנכתבו קודם והושרו בפי כל.

ב- 1946, לאחר המלחמה ובעקבות צמצום פעילות הצבא הבריטי באירופה, הסתיימה פעילותה של להקת 'מעין זה'. חלק מחברי הלהקה המשיך בפעילות בידור מול העקורים והניצולים באירופה, והיתר חזרו לארץ-ישראל.

מבין חברי הלהקה הבולטים ניתן למנות את אליהו גולדנברג, יוסי ידין, חנה מרון, שלמה דרורי, מרדכי זעירא ולאה סיטין (אמה של הזמרת נורית גלרון).

טעות רווחת היא לכנות את להקת 'מעין זה' כ'להקת הבריגדה', הואיל ויש להדגיש שהבריגדה היהודית הוקמה מאוחר יותר ובמסגרתה פעלה במקביל להקה אחרת, להקת 'קלעים קלעים'.