|
|
|
|
|
ההתחלה שנות השישים הלהקה הופיעה באירועים פנימיים של חיל הים, בעיקר בחגיגות יום החיל, ובאמצע שנות השישים שולבו גם חיילים בשירות סדיר כצוות הווי במשרה חלקית, אשר רוכזו לחזרות רק לקראת אירועי החיל השונים. חריגה בנוף היתה הזמרת רבקה זוהר, שהופיעה לבדה עם אקורדיוניסט עד לשילובה בלהקה המורחבת שהוקמה מאוחר יותר. למרות המתכונת המצומצמת והמוגבלת בפעילות הצוותים, נעשה מאמץ לכתוב לצוותים שירים חדשים ע"י מיטב הכותבים, אך השירים לא הוקלטו ולא שודרו, ולכן לא התפרסמו. כאשר נתקבלה החלטה בחיל הים להקים להקה ייצוגית כדוגמת שאר הלהקות הצבאיות פרצה מלחמת ששת הימים ורק לאחריה הוקצו המשאבים הנדרשים להקמת הלהקה. להעלאת התכנית הראשונה של הלהקה המורחבת הובאו דני ליטאי ויאיר רוזנבלום, ולאחר כמה חודשי חזרות עלתה התכנית המצליחה 'ביום השלישי' שכללה להיטים רבים. להקת חיל הים הופיעה ברחבי הארץ, תכניתה השניה קצרה שבחים רבים ובוסס גם מעמדו של שלמה ארצי ככוכב הלהקה, שזכה למספר רב של קטעי סולו בשירי הלהקה. עם בוגרי הלהקה הבולטים בתקופה זו ניתן למנות את רבקה זוהר ושלמה ארצי, ריקי גל (מנשה), דבל'ה גליקמן ומנחם עיני, שעבר אח"כ ללהקת פיקוד הדרום. שנות השבעים כבלהקות רבות, סימנה מלחמת יום הכיפורים את תום תקופת הזוהר. תכניות הלהקה לא זכו להצלחה כקודמותיה, ולקראת סוף 1975 פורקה הלהקה. בוגרי הלהקה הבולטים בתקופה זו היו חיה ארד, עודד בן-חור, יעל לוי, אלברט פיאמנטה ועוזי אסנר. שנות השמונים |
|