תל-ליטוינסקי היתה מושבה שהוקמה ב-1934 על ידי האחים אמיל ומשה ליטוינסקי, ושמה נקרא לזכר אביהם, יעקב אלחנן, ממייסדי תל אביב. שטח המושבה הופקע מידי האחים ליטוינסקי, בתחילה על ידי הצבא הבריטי ולאחר מכן על ידי מדינת ישראל.

בשנת 1943, בזמן מלחמת העולם השניה, הקימה ארצות הברית בקרבת המושבה מחנה צבאי גדול בו שוכנו שבויים איטלקיים, ובהמשך הוקם בו בית חולים צבאי של בעלות הברית. עם תום המלחמה, עבר המחנה לידי הבריטים. מחנה תל-ליטוינסקי נכבש על ידי חטיבת אלכסנדרוני ב-15 באפריל 1948 ושטחו הפך לבית החולים המרכזי של צה"ל ולבסיס הגיוס. לימים, ובעצת בן-גוריון, שונו שם ביה"ח ושם השכונה שהוקמה במקום המושבה ל'תל השומר', ע"ש ארגון "השומר".

להקת תל-ליטוינסקי הוקמה בבסיס הגיוס תל-ליטוינסקי ע"י שמשון לימון, בוגר 'הלהקה הצבאית' הראשונה. הוא ריכז שחקנים ונגנים מקצועיים אשר התייצבו לגיוס, והעלה עימם תכניות תיאטרליות מקוריות בליווי שירים שנאספו ממקורות שונים. הלהקה פעלה במשך מספר חודשים בעיקר בבסיס ובסמוך לו.

שירה הבולט של הלהקה היה 'הולכים בלילה' שנכתב ע"י צבי בן-יוסף.